גמרא
פירוש
פרק ט – הכותב לאשתו
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ג ג רמב״ם הלכות אישות כ״ג:ב׳
טור אבן העזר צ״ב:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:ח׳
ד רמב״ם הלכות אישות כ״ג:ב׳
טור אבן העזר צ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:א׳
טור אבן העזר צ״ב:ח׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:ח׳
ד רמב״ם הלכות אישות כ״ג:ב׳
טור אבן העזר צ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:א׳
ה ו רמב״ם הלכות אישות כ״ג:ו׳
טור אבן העזר ס״ט:ז׳
טור אבן העזר צ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר ס״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:ז׳
ז רמב״ם הלכות אישות כ״ג:ו׳
טור אבן העזר ס״ט:ז׳
טור אבן העזר צ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר ס״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:ז׳
טור אבן העזר ס״ט:ז׳
טור אבן העזר צ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר ס״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:ז׳
ז רמב״ם הלכות אישות כ״ג:ו׳
טור אבן העזר ס״ט:ז׳
טור אבן העזר צ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר ס״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:א׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר צ״ב:ז׳
הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך ה״ז אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה א״כ למה כתב לה שאם מכרה ונתנה קיים. כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ה״ז אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה ר״י אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם. כתב לה דין ודברים א״ל בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה רשב״ג אומר אם מתה יירשנה שהתנה על מה שכתו׳ בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל: תני רבי חייא האומר לאשתו. פי׳ דבאמירה בעלמא בלי שום כתיבה וכל קנין מסתלק. ואי קשיא וכי מאחר דבדיבור בעלמא מסתלק למהדר ביה הא אוקימנא לה לקמן בכותב לה ועודה ארוסה וכיון שמתחלה התנה עמה ואח״כ נשאת לו ע״ד כן נשאת לו שלא יזכה בנכסים הלכך בדיבור בעלמא סגי לן שע״ד אותו הדיבור נשאת לו שלא יזכה בנכסים. וכי כתב לה הכי מאי הוה והתניא האומר לחבירו דין ודברי׳ אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום אלמא מצי א״ל מדין ודברים סליקי נפשאי. פי׳ שנים הם שותפים בשדה ואומר א׳ לחבירו א׳ מג׳ לשונות הללו לא אמר כלום שהרוצה להקנות שדהו לחבירו צריך שיכתוב לו לשון מתנה לא לשון סילוק. שי״ל לא סלקתי עצמי אלא שלא אערער עליך שום תביעה על חלקך ואין זה לשון מתנה וזכוי שיתן לו חלקו במתנה ואע״פ שהלך חבירו והחזיק לא עשה כלום וה״נ לא (מהני) [מבעיא] באמירה אלא אפילו בכתיבה לא יהא כלום אמרי דר״י בכותב לה ועודה ארוסה. פירוש בוודאי מי שהקרקע שלו ובא לתתו לחבירו צריך שיכתוב לשון מתנה ולא לשון סילוק שלא יועיל כלום. ומתני׳ בכותב או באומר לה בעודה ארוסה עד שלא נשאת וזכה בנכסים ומתנה עמה שלא יזכה בהן לכשישאנה וא״צ כאן לשון מתנה שהרי אין לו עכשיו רשות בהן וכדרב כהנא דאמר רב כהנא נחלה הבאה לו לאדם ממ״א מתנה עליה שלא יירשנה. פי׳ שאינו ירושת אבותיו אלא ע״י [מעשיו] תבא לו כגון נחלת אשתו הבאה לו ע״י נשואין הללו. והואיל ומשום תקנה דידיה תיקון רבנן שיירשנה והוא בא למחול מוחל. דדוקא בירושה שהוא מן התורה אין יכול להסתלק ממנה עד שלא תבא לידו שהאומר מה שאירש מאבא מ״ל לא אמר כלום וכמו שאין יכול למכור כך אין יכול להסתלק ממנה עד שלא תבא לרשותו ואי הות ירושת הבעל דאורייתא לא הוי מצי מסתלק ממנה עד שלא תבא לרשותו אבל משום דהוא מדרבנן יכול להסתלק ולומר א״א בתקנה זו שתיקנו לטובתי וכך כתב גם ר״ח ז״ל דכל האי סוגיא אליבא דרב דאמר ירושת הבעל דרבנן ומ״ה יכול להסתלק ממנה אבל אי הות דאורייתא לא היה יכול להסתלק ממנה. וכדרבא דאמר רבא האומר א״א בתק״ח כגון זו שומעים לו. פי׳ מביא ראיה שאע״פ שלא באת לידו יכול להסתלק ממנה מאי כגון זו אהיכא קאי אדר״ה א״ר דאר״ה א״ר יכולה אשה שתאמר לבעלה א״נ וא״ע פי׳ דקסבר רב מזוני עיקר ותיקנו מע״י לבעלה משום איבה והלכך יכולה אשה לומר כלום תקנו חכמים אלא להנאתי ולטובתי א״א בהנאה זו אלמא יכול אדם להסתלק ממה שתקנו חכמים לטובתו. ה״נ כל דין נכסי מלוג בין פירות בין ירושה תיקון חכמים הוא שתיקנו לטובתו של בעל ויכול הוא להסתלק מהן. א״ה אפילו נשואה נמי. פי׳ כיון דטעמא דמילתא הוא משום דהוי תקנת חכמים שתיקנו להנאתו ואדם יכול להסתלק ממנה אמאי אוקמי׳ ר״י בכותב לה ועודה ארוסה אפילו נשואה נמי. אמר אביי נשואה ידו כידה. פי׳ וכיון שידו כידה הו״ל לנכסים ברשותו וכיון שהנכסים ברשותו צריך ליתן לשון מתנה ואין לשון סילוק מועיל בהם רבא אמר ידו עדיפא מידה. ונ״מ לשומרת יבם. פי׳ לענין דין ודברים לא פליגי דבין ידו עדיפא מידה ובין ידו כידה אין מועיל בה לשון סילוק אלא לשון (כתובה) [מתנה] ולא נ״מ אלא לש״י דתנן ש״י שנפלו כו׳. ואיפלגו ב״ש וב״ה בנכ״מ שבש״א אם מתה יחלוקו יורשי הבעל דהיינו היבם עם יורשי האב וכו׳ כדלעיל ואוקי אביי פלוגתייהו בפ׳ החולץ שנפלו לה כשהיא תחתיו דבעל וקסבר אביי ידו כידה כשמת ונפלה לפני יבם ומתה עד שלא נתיבמה יורשיה ויורשי הבעל באין לירש זה מכח אחותו וזה מכח אחיו לב״ש חלוקה עדיפא ולב״ה חזקה קמייתא עדיפא ופליג רבא אדאביי ואמר דאם נפלו לה כשהיא תחתיו דבעל כ״ע ידו של בעל עדיפא מידה וכשמת אע״ג דגריע יד היבם מיד הבעל הו״ל ידו כידה והוא זוכה בנכסים והוא יורשה הכל שבחזקתו עומדים ומתני׳ דנפלו לה כשהיא ש״י. עי׳ בפסקי בפ׳ החולץ (והרב פי׳ נ״מ לש״י בענין אחר ועי׳ הפסק לקמן בהל׳ מי שמת והניח אשה ובע״ח אי הל׳ כאביי דידו כידה או הל׳ כרבא דידו עדיפא מידה). איבעיא להו קנו מידו מהו רב יוסף אמר מדין ודברים קנו מידו ור״נ אמר מגופא של קרקע קנו מידו אמר אמימר הל׳ מגופא של קרקע קנו מידו פי׳ המורה דאברייתא דלעיל קאי דתניא האומר לחבירו וכו׳ אבל במתני׳ לא מהני קנין ליפות כחה דהא באמירה ובלא לשון מתנה סגי לאסתלוקי אפילו מגוף הקרקע היכא דפריש וכדקתני סיפא וטעמיה דמתני׳ דאמר ה״ז אוכל פירות לאו משום גריעותא דלשון דין ודברים הוא אלא משום דלא פריש ממאי סילק ואמרי׳ ידה על התחתונה כדנפרש לקמן אינה יכולה לומר לו מן הכל נסתלקת והלכך מה לי קנו מידו ומה לי לא קנו אלא אברייתא קא מבעיא ליה דקתני דלא אמר כלום וטעמא משום גריעותא דלישנא היא מי אמרי׳ לא קנה בחליפין הללו כלום [דהא] לא אמר עליהן אלא לשון דין ודברים א״ד אין חליפין באין אלא לדבר שיש בו ממש שזה קונה את הסודר ומקנה לו את החפץ המכר או המתנה ועל גופה של קרקע קנו מידו ומתנה גמורה היא אבל רבינו האי גאון ור״י זצ״ל פרשו דאברייתא בכותב לאשתו ועודה ארוסה קאי וכפתרון המורה נ״ל דאי כפתרונם היכי אמר ר״י מדין ודברים קנו מידו הא אהני האי לישנא מיהא לפירות כדאוקימנא למתניתין בכותב ועודה ארוסה. והכי הול״ל מפירות קנו מידו ולא מגופה של קרקע ומדקאמר מדין ודברים קנו מידו ש״מ שאין זה הקנין מועיל לו כלום. ורב צמח גאון ורב נחשון גאון ז״ל מפרשי׳ דאנשואה קאי וזה הפתרון יתכן דדין הנשואה ככל אדם שהוא שותף עם חבירו בשדה:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush